כיצד ההנקה משנה את המוח שלך לנצח
פוסטים פופולרים
3 דקות קריאה
ברגע שחבילת האושר הקטנה הגיעה לחייך נראה שהעולם השתנה ללא היכר. החיים שונים מאוד עכשיו ממה שיהיו, אבל האם ידעת שגם המוח שלך השתנה ללא היכר? ומסתבר שחלק מהשינויים האלו הם בלתי הפיכים. האימהות ובמיוחד ההנקה משנה את מבנה המוח שלך לנצח. החדשות הטובות הן שהשינוי הוא ברובו לטובה.
אז מהם השינויים שעוברים על המוח של האם המניקה?
את הופכת לסוג של גיבורת על
היניקה של התינוק יוצרת גירוי לשד אשר גורם להיווצרותם של קשרים חדשים בין נוירונים במוח. תהליך זה קורה גם בעזרת הפרשה מוגברת של אוקסיטוצין. כתוצאה מהמבנה החדש של המוח את הופכת לעירנית יותר לצרכיו של התינוק (שמת לב שאת הראשונה שמתעוררת מכל תנועה, או קול קטן שלה?). המוח של האם המניקה הוא מוח שמוכן להגן על התינוק באגרסיביות מפני כל דבר שנתפס כאיום. בעקבות שינויים אלו ייתכן שדברים שנראו לך חשובים מאוד בעבר יהיו כרגע בחשיבות משנית בעיניך. שינוי סדר העדיפויות ותחומי העניין הוא מאוד אופייני לאימהות בשלב זה (Hahn-Holbrook 2011).
היכולת שלך לאהוב ולהרגיש נאהבת גדלה
בעת ההנקה, הגוף מפריש את ההורמון שידוע בכינוי "הורמון האהבה"- האוקסטוצין. ההשפעה של הפרשת האוקסטוצין משפיעה על גוף האם המניקה בגלים, וגורם לתחושות שונות החל מנמנום ועד לתחושה שדומה לרגשות אשמה (ממש כך!). עוד תחושה שהורמון האהבה מעורר הוא, כמובן, תחושת אהבה. להנקה יש גם השפעה על הגוף שלא חולפת עם תום כל הנקה. בגוף האם המניקה נוצרים קולטנים חדשים להורמון האוקסטוצין שהופכים את האם לרגישה יותר לפעילות ההורמון וכתוצה מכך להגברה תמידית של היכולת שלה להרגיש נאהבת ולאהוב.
את פחות רגישה לסטרס לפחדים ולחרדה
צוות של חוקרים מצא שאימהות מניקות שיחררו חצי מכמות הורמוני הסטרס במצב לחץ לעומת אימהות לא מניקות. זה קרה משום שההורמון אוקסטוצין מוריד את לחץ הדם ומעכב שחרור של הורמון הסטרס גלוקוקורטיקואיד. בנוסף לכך הורמון ההורות פרולקטין מעכב את התגובות של חלק במוח שנקרא האמיגדלה לחרדה ולפחד. נראה שלגוף יש שיטות משלו לגרום לכך שהמוח שלך יהיה פנוי מגורמים מפריעים כמו פחד חרדה וסטרס שזה דבר מצויין כשיש קטנטנים שתלויים בך (Altemus 2010, Kirsch 2005, Ellison 2006, Sapolsky 2014).
את חווה תחושות של אושר שהן חזקות יותר מהשפעה של קוקאין
בזמן ההנקה האוקסטוצין מוריד את לחץ הדם ומורידה את עוצמתן של תחושות שליליות כך שהנתיב פנוי עבור הורמון הדופאמין שמשתחרר בשעת ההנקה וגורם לתחושת אופורייה הדומה לתחושות שמגיעות לאחר שימוש בסם. לכן ההנקה מורידה את הסיכוי שהאם תחווה דיכאון לאחר לידה. במחקר שנעשה על חולדות אימהות ניתנה להן הבחירה בין ללחוץ על כפתור ולקבל מנה של קוקאין או ללחוץ על כפתור ושגור יינק מהן. בכל פעם החולדות בחרו את ההנקה על פני הקוקאין! (Figueiredo et al 2013, Hahn-Holbrook et al 2013, Ellison 2006).
האמפטיה והכישורים החברתיים שלך מוגברים
במחקר שהשווה בין אימהות מניקות לאימהות שנותנות פורמולה, השמיעו לאימהות הקלטה של תינוק בוכה. המוח של האימהות המניקות הראה תגובה חזקה בהרבה לבכי של התינוק. הפעילות המוחית התרכזה באיזורים במוח שדרכם מבינה האם את צרכי תינוקה ומחליטה איך להיענות להם. המחקר הראה שאימהות מניקות הן בעלות יכולת מוחית להיענות טוב יותר לצרכי התינוקות שלהן (Kim et al 2011).
אצל אימהות נצפו יכולות מוגברות בתחומים המקדמים הבנה ופעילות חברתית כגון זיכרון לפרצופים, הבנת סימנים חברתיים וזיהוי פחד אצל אחרים (Unkelbach 2008, Guastella 2008, Marsh 2010).
את חכמה יותר
אימהות מניקות הן פשוט חכמות יותר. למוח של האם המניקה יש יתרונות ברורים. מחקרים מראים שההנקה משפרת את היכולות של המניקה בתחומי התפיסה, היעילות, המוטיבצייה, והיכולות החברתיות. ההנקה מביאה את המוח למצב של תפקוד על, זוהי כנראה דרכו החכמה של הטבע לוודא שנוכל לטפל בדור ההמשך שלנו בדרך הטובה ביותר. לאימהות מניקות יש תחלופה מהירה יותר של תאים והבנייה של תאי מוח שהואטה בשליש האחרון של ההריון מכפילה את מהירותה במוח של האם המניקה (Ratey 2003 ).
מבוסס על מאמרה של Alphaparent בעקבות ספרה How Breastfeeding Changes Your Brain
0528600526