סיכוני התמ"ל- הסיכונים בהאכלת תינוקות בפורמולה
פוסטים פופולרים
3 דקות קריאה
אני לא צריכה להוכיח שלהנקה יש יתרונות, נטל ההוכחה הוא על חברות הפורמולה, עליהן להוכיח שהמוצר שלהן הוא בטוח לחלוטין ואין סכנה בשימוש בו. כך כתבה מורין מינצ'ין בפתיחת ספרה בן ה 819 עמודים Milk Matters בו היא סוקרת סיכוני אי ההנקה- הסיכון שהחברה שלנו לוקחת בהזנת תינוקות במזון מלאכותי שלא הוכח כבטוח עבורם. היא קוראת למעבר מנורמה של הנקה לנורמה של האכלה בפורמולה "הניסוי בקנה המידה הכי גדול שאי פעם בוצע על המין האנושי, קנה המידה הענק של הניסוי מעוור את מי שלא מכיר את ההיסטוריה מלהבחין בנזקיו שכעת מוגדרים כנורמה". זהו אכן ניסוי שחברות מסחריות עושות בבני אדם מבלי לקחת אחריות לתוצאות שמצטברות מתחילת המאה הקודמת. לראיה בכל פעם שחברת פורמולה מוסיפה רכיב חיוני שלא היה קודם בפורמולה, היא לא מתנצלת על מיליוני התינוקות שגדלו בלעדיו אלא מדברת על כמה הוא חשוב, עכשיו שהוא כלול בתרכובת שלה.
בספר milk matters מתוארת תיאוריית החלב: חלב אם הוא הגשר החיוני בין הרחם לעולם, דרך מותאמת אישית לכל מין שבה יונקים מסייעים לצאצאים שלהם להתאים את עצמם לחיים מחוץ לרחם בהתאם לסביבתם. האכלה של תינוקות במזון מלאכותי מעובד (שלא ניתן לקרוא לו חלב בכלל) על בסיס חלב של מין אחר הוא הגורם שהכי ניתן להימנע ממנו מכל ההשפעות השליליות על ההתפתחות האנושית הנורמאלית.
חלב אם שהתינוק מקבל מגוף אמו הוא הנורמה הפיזיולוגית מאז שיונקים התפתחו לפני מיליוני שנים. החלב המסויים של כל מיני היונקים התפתח בהתאמה מושלמת לצרכים של אותו מין ולא אחר, אף תרכובת מלאכותית לא תוכל לעולם לתמוך בהתפתחות נורמאלית.
אני בחרתי במאמר זה ללכת בדרכה של הגב' מינצ'ין ולשנות את התמונה, ממניית יתרונות ההנקה, לסקירת אותם "יתרונות" כסיכונים במתן הפורמולה. שימוש במושג "יתרונות ההנקה" מתאים לעולם שבו הפורמולה הפכה לנורמה. חוקרים בודקים כיצד האכלה בחלב אם יכולה "להועיל" לתופעות שונות בעוד למעשה הנורמה צריכה להיות האכלה מהשד. הזנה בפורמולה למעשה מהווה סיכון לאותן תופעות שהנקה עוזרת "למנוע". מעבר לכך, הזנה של תינוקות במשך 150 שנה בחלב שאיננו מדויק לגוף האנושי ונחות בהרבה מהמזון שנוצר במליוני שנים של אבולוציה בדיוק עבורו, צריכה להיות החשודה המרכזית בגרימת תופעות אלו על ידי, בין השאר שינוי רב דורי של המקרוביוטיקה בגוף האנושי. לא בכדי אנו עדים לעלייה חדה בתופעות כגון אלרגיה, אוטיזם ו ADAD, השמנה, סכרת וסרטן (אם למנות רק כמה). התופעות הללו הפכו נפוצות יותר ויותר בהתאמה מושלמת עם העלייה בשימוש בפורמולה לתינוקות.
מדהים שהסתכלו כמעט לכל כיוון בנסיון למצוא סיבה לעליה מדאיגה בתופעות אלו, מאנטיביוטיקה ועד לחיי העיר וזיהום אוויר (שלכולם בוודאי גם יש גם קשר) אך כמעט ואין התייחסות לשינוי המתמשך באופן שבו תינוקות מוזנים בתקופה הכי רגישה בחייהם.
אחת הבעיות הגדולות היא שהנורמה שאליה משווים במחקרים היום היא מוטה מראש בגלל האכלה בפורמולה של דור אחרי דור. אפיגנטיקה היא הדרך שבה גורמים סביבתיים משפיעים על התבטאות או חוסר התבטאות של גנים. בגלל השפעות אפיגנטיות העובדה שסבתא שלי הוזנה בתמ"ל תשפיע על המיקרוביום שלי גם אם אני אקבל חלב אם. מה שצריך לראות זה מה תהיה הנורמה האנושית לאחר חזרה להנקה מלאה במשך 150 שנה קדימה.
תזונה יכולה להשפיע על האופן שבו גנים מתבטאים, חלק מהשינויים הללו יתמידו ויועברו לדור הבא, בין אם על ידי שינוי בגנום עצמו או על ידי שינוי של הגוף שיהרה את הדור הבא או שניהם.
לצערנו רופאים וארגוני רופאים לעיתים קרובות מפחדים לדבר על סיכוני התמ"ל מחשש לפגיעה ברגשות ההורים. הם עומדים מתחת לצוק ועוזרים למי שנפל ממנו במקום למנוע מהם לקפוץ מהצוק מלכתחילה. מטפלים בכל המחלות והאלרגיות והתפעות שנגרמות על ידי האכלה מלאכותית אבל לא עושים מספיק כדי למנוע אותה.
במאמר הזה אמנה חלק מסיכוני התמ"ל שמוכרים לי כיום, בשילוב המחקרים הקיימים על כל סיכון וסיכון. המטרה שלי איננה לייצר רגשות אשמה לאנשים שכבר בחרו או נאלצו להאכיל בתמ"ל, רגשות אשמה אלו הם תוצר לוואי מצער של פרסום המידע למען הצלת דורות העתיד של המין האנושי. רשימת הסיכונים היא ארוכה ומפורטת, אני מעודדת אתכם לקרוא את הכל. שימו לב שמתחת לכל פסקה יש מקורות ואז את המשך המאמר, חילקתי את המקורות לפי הפסקאות לצורך הנוחות של מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו או להשתמש במראי המקום.
אין בדברים אלו בכדי להגיד שפורמולה לתינוקות היא מיותרת, יש לה תפקיד מציל חיים עבור תינוקות שאין חלב אם להזין אותם. העניין המרכזי הוא שהתקציב הענק שמשקיעות חברות התמ"ל (תקציב חודשי בגובה כל תקציב ארגון הבריאות העולמי לשנה, על פי דו"ח ארגון הבריאות האחרון בנושא שיווק תמ"ל) גורם להורים לחשוב שאין סיכונים בהזנה בתמ"ל ושניתן להשתמש בו לא כתרופה כשאין במה להזין תינוק אלא עבור נוחות ובשגרה.
הזנה בפורמולה קשורה בסיכון מוגבר לאלרגיות
ישנה עליה חדה באחוזי האלרגיות ברחבי העולם המערבי. מאז 1990ועד 2015 אחוזי האשפוז בגלל שוק אנפילקטי בבריטניה למשל עלו ב 700 אחוז, אשפוזים בגלל אלרגיה למזון עלו ב 500 אחוז, 100 אחוז יותר אנשים אושפזו בשל אורטיקריה. האבחון של מחלת הצליאק עלה פי ארבע בשנים אלו.
אחד התפקידים של חלב אם אצל יונקים הוא לדגום את הסביבה ולהציג אותה במנות קטנות ובאופן מתווך למערכת החיסון המתפתחת של התינוק. חלב אם מתאים את מערכת החיסון של התינוק אל סביבתו על ידי חשיפה הדרגתית של התינוק לאלרגניים שהאם נחשפת אליהם דרך המזון, העור והנשימה, בצורה איטית ומדודה. זאת לאחר שאותם אלרגנים עברו עיבוד בגופה של האם.
בנוסף חלב האם מכיל גורמים אימונולוגיים "שמחנכים" את מערכת החיסון של התינוק ומלמדים אותה כיצד להגיב לגורמים שונים שאליהם היא נחשפת.
הקשרים בין גנים, מקרוביוטיקה ותזונה הם שקובעים אם הגוף יפתח סבילות לגורם סביבתי או תגובתיות יתר לאותו גורם.
מערכת חיסון שלא מותאמת לסביבתה בצורה של חשיפה הדרגתית, עלולה לייצר תגובות יתר לגורמים בסביבה ולתפוס אותם כגורמים עוינים. התופעות האלרגיות הן בעצם פעילות יתר של המערכת החיסונית. אלרגיה יכולה להיות מועברת לדור הבא על ידי שינוי של הגנום של האם בגלל אופן ההאכלה שלה כתינוקת (בתהליכים אפיגנטיים שבהם גנים "נכבים ונדלקים" בהשפעת גורמים סביבתיים) שיועבר לתינוק שלה בתורשה או שאופן ההאכלה שלה יגרום לשינוי הגוף שבו היא תייצר את הדור הבא שישנה את מהלך ההריון, או שניהם גם יחד. כך שאנו צפויים לראות יותר ויותר אלרגיות מדור לדור אם לא נשנה את האופן שבו תינוקות אוכלים. גם אם התינוקות בדור הזה יוזנו בחלב אם הם עדיין עלולים להיות אלרגיים בגלל האופן שבו האימהות והסבתות שלהם הוזנו כתינוקות.
פורמולה לא מכילה את גורמי החיסון שיש בחלב אם. מנגד, היא עלולה להכיל אלרגנים שהפרה נחשפה אליהם ואנטיגנים שהפרה יצרה לגורמים שהיא נחשפת אליהם וכן חלבון חלב פרה. מעניין לציין שאלרגיה לחלבון חלב פרה היא האלרגיה הנפוצה ביותר בקרב ילדים. בנוסף רבים מהאלרגניים הנפוצים האחרים במערב הם חלק מתזונתה של הפרה, חיטה, תירס, סויה ועוד.
המיקרוביוטיקה של המעי והפה (שבשעת אכילה יישטף בפורמולה על כל מרכיביה ואוכלסיית החיידקים בו תשתנה) ככל הנראה משפיעה על התבטאויות של אלרגיות ונפיצותן. לאנשים אלרגיים יש מגוון מיקרוביוטי שונה מאלו שאינם אלרגיים.
האכלה בפורמולה משנה את המיקרוביוטיקה של תינוקות, מכיוון שאין בה את המזון המדויק שמיוצר על ידי השד עבור החיידקים המועילים במעי של התינוק. המזון הזה הוא האוליגוסכרידים, ה- HMO.
בתהליכים אבולוציוניים של מליוני שנים התפתחה אוכלוסיית חיידקים אינדיבידואלית לכל אדם שמועברת אליו בעיקר על ידי אמו בזמן הלידה וכן דרך ההנקה ומגע. כך שהד.נ.א החיידקי של האם יהיה דומה לזה של התינוק והיא תייצר לו את ה HMO המדויק. לכל אם יש בחלב כ 200 סוגים של HMO שיוצרו בדיוק עבור אוכלוסיית החיידקים של תינוקה. תעשיות הפורמולה הצליחו להנדס סוג אחד ה FL2 אך לא הצליחו להתקרב למגוון הביולוגי האדיר הקיים בחלב אם. העניין המדאיג ביותר הוא שהמחקרים של חברות הפורמולה עצמן מראות כמה חשוב גורם אחד מתוך 200 תוך הדגמת הבדלים משמעותיים במדדי דלקת בין תינוקות שהואכלו בפורמולה שיש בה HMO ובלעדיה. למרות שהם מנסים להמעיט בו עדיין כמובן קיים הבדל באותן מדדים בין פורמולה לחלב אם גם כשיש בה HMO. הם טוענים שמדדי הדלקת "דומים" וזוהי דרך להגיד שהם לא זהים. אי אפשר להדגיש מספיק כמה הבדל קטן יכול להיות משמעותי בחודשים הראשונים לחיים. יותר מכך, נטל ההוכחה הוא עליהם שיתר ה199 HMO שהם לא הצליחו להנדס אינם משמעותיים בהתפתחות התהליך האימונולוגי הנורמאלי. ושהספציפיקציה של כל פרופיל HMO שאם אינדיבידואלית מייצרת איננו חיוני לתינוק שלה להתפתחות נורמאלית. כמובן שזהו נטל שחברות הפורמולה לא ינסו לעמוד בו.
חלב אם הוא חיוני להגנה מפני אלרגיות, מכאן שאי האכלה בחלב קשורה בעליה החדה באלרגיות בדורות האחרונים. "חלב אם הוא אחד הגורמים המשמעותיים הקשור בהפחתת הסיכון לתופעות אלרגיות בילדות ובבגרות הצעירה" כך אומרים החוקרים במאמר מ 2021 שבו הם מראים כיצד הנקה קשורה בסיכון מופחת לאסטמה, אלרגיות מזון ואטופיק דרמטיטיס בילדות. היה נכון יותר אילו אמרו, האכלה בפורמולה קשורה בהגברת הסיכון לאטופיק דרמטיטיס, אלרגיות מזון ואסטמה בילדות. גם העובדה שהזנה בפורמולה מעלה את הסיכון לשלשולים יכולה להיות קשורה באלרגיה ושינוי המיקרוביוטיקה של המעי.
אזכיר כאן שוב את האפקט האפיגנטי של תופעות אלו שגורם לכך שגם תינוקות שמוזנים בחלב אם עדיין בסיכון גבוה לתופעות אלו בגלל הזנה בפורמולה בדורות קודמים. תינוקות שלא מוזנים בחלב אם מפסידים סוג נוסף של העברה של חומר גנטי (מעבר למה שקיבלו בזמן ההתעברות) כפי שהראו המחקרים במיקרו RNA שמועבר דרך חלב האם ומהווה גורם בהתפתחות מערכת החיסון.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
Incidence of Celiac Disease Is Increasing Over Time: A Systematic Review and Meta-analysis
Flom JD, Sicherer SH. Epidemiology of Cow's Milk Allergy. Nutrients. 2019 May 10;11(5):1051.
הזנה בפורמולה מעלה את הסיכון להשמנה
הזנת תינוקות בפורמולה מעלה את הסיכוי להשמנת יתר בבגרות ובילדות. מחקרי אורך ומטא אנליזות עם עשרות עד מאות אלפי משתתפים ממגוון מדינות, הוכיחו שלא רק האכלה בבקבוק אלא המזון עצמו שבתוך הבקבוק קשור להשמנת יתר. הזנת תינוקות בפורמולה מעלה ב 25% את הסיכון שלהם להשמנת יתר. השמנת יתר היא מגיפה בארצות מתועשות שבהן גם אחוז האכלה במזון מלאכותי- פורמולה לתינוקות עולה.
המנגנונים מאחורי הקשר בין השמנה ופורמולה יכולים להיות רבים, בינהם, חסרונם בפורמולה של הורמונים שונים, גורמי גדילה ואינסולין שמשפיעים על אופן העיכול ומתכנתים את המטאבוליזם לכל החיים. מגיל 4-5 חודשים ניתן לזהות אצל תינוקות המוזנים בפורמולה רמות גבוהות יותר של גורמי גדילה דמויי אינסולין, חומצות אמינו שונות ואינסולין מאשר אצל תינוקות שמוזנים בחלב אם. לא רק מה שאין בפורמולה קשור בהשמנת יתר, ייתכן שמה שיש בפורמולה עושה את האפקט שנמדד. בעוד צריכת החלבון של תינוקות המוזנים בחלב אם יורדת עם הגיל, צריכת החלבון של תינוקות המוזנים בפורמולה עולה על הצורך התזונתי כבר בגיל חודשיים. השוני בצריכת החלבון יכול בין שאר הגורמים להסביר את ההבדלים בין קבוצות התינוקות במדד ההשמנה.
בנוסף ריכוז לא זהה לחלב אם של השומנים בפורמולה שגם לא משתנה עם הזמן כמו בחלב אם, יכול להשפיע על אופן הגדילה. סביר להניח שכל הגורמים הללו יחד עם אחרים חוברים יחד ליצירת ההשפעה המדאיגה.
אופן האכילה של פורמולה מבקבוק גם היא בעלת השפעה על מנגנוני הרעב והשובע של תינוקות וגודל הקיבה שלהם.
גם כאן יש השפעה אפיגנטית, כשנשים שבעצמן סובלות מהשמנת יתר יולדות תינוקות גדולים יותר, עצם העובדה שנולדו לאם עם השמנת יתר מעלה את הסיכון שלהם לסבול מהשמנת יתר. האכלתם במזון מלאכותי שמשבש את אופן העיכול הטבעי צפוייה רק להגדיל את פוטנציאל הנזק.
השמנה נמצאה כקשורה למגוון רחב של בעיות בריאותיות והיא מהווה אתגר אדיר לרפואה המודרנית.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה משנה את נתיב ההתפתחות המינית
מחקר שנועד לבדוק את השפעת פורמולה המבוססת על סויה על התפתחות איברי הרבייה, השווה בין תינוקות בני ארבעה חודשים שהוזנו בפורמולת סויה, לתינוקות שהוזנו בפורמולה על בסיס חלב פרה ותינוקות יונקים. התוצאות היו מאוד מדאיגות.
נמצא שלבנות שהוזנו בפורמולה מסויה או חלב פרה היו שחלות גדולות יחסית לבנות שהוזנו בחלב אם ויותר ציסטות בשחלות. בנוסף נמצא גודל אשכים קטן יותר אצל בנים שהוזנו בפורמולה מכל סוג בהשווה לאלו שהוזנו בחלב אם.
ניתן רק לתהות בדאגה כיצד (לא האם) קשורה ההתפתחות המינית המוקדמת וקשיי הפוריות שנמצאים בעליה בחברות מערביות מתועשות להזנה בפורמולה. שינויים, אפילו קטנים, בשלבי התפתחות מוקדמים יכולים לייצר שינויים גדולים יותר בהמשך, ממש כפי שסטייה קלה בתחילת נתיבו של חץ כשרק יוצא מהקשת תשפיע מאוד על המקום אליו יגיע החץ כי הסטייה הראשונית תשנה את כל נתיב התעופה.
התפתחות מינית מוקדמת קשורה בעליה בסיכון לסרטן וכן לדיכאון.
מחקר אחר שגם נועד לבדוק פורמולת סויה והשווה אותה לפורמולה רגילה ולחלב אם הראה שלפורמולה על בסיס סויה ופורמולה על בסיס חלב פרה השפעה דומה ששונה מהנורמה של הזנה בחלב אם. ההשפעה שמצאו היתה יותר כאבים בזמן הווסת אצל בנות ונפח דימום גדול יותר בזמן הווסת לילדות שהוזנו בפורמולה.
בפורמולה חסר את ההורמון GnRNH שמיוצר על ידי השד ונמצא בחלב, להורמון זה תפקיד בוויסות פעולת השחלות וייתכן שחסרונו קשור לתופעות המוזכרות כאן.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה מגבירה את הסיכון לסוגים שונים של סרטן אצל האם והילד
מטא אנליזה עם קרוב ל500 אלף משתתפים ב 45 מחקרים שונים הראתה שיש קשר בין הנקה והגנה מפני לוקמיה בילדות, ניתן להגיד את זה בדרך אחרת: הזנה בפורמולה מעלה את הסיכון ללוקימיה בילדות מכיוון שהיא גוזלת מהתינוק את האפקט המגן של ההנקה מפני הסיכון לסרטן. היה קשר בין אורך ההנקה למידת ההגנה מפני לוקימיה, כשההגנה הגדולה ביותר היתה בהנקה של 9.6 חודשים. יתכן שחלק מהמנגנון העומד מאחורי האפקט המגן של הנקה מפני סרטן בילדות הוא שתינוקות המוזנים בפורמולה הם בסיכון גבוה להשמנת יתר שמעלה את הסיכון לסרטן. בנוסף ישנה תרכובת שנמצאת רק בחלב אם שהורגת תאים סרטניים מסוגים שונים בתנאי מעבדה. זוהי תרכובת של החלבון הכי מצוי בחלב אם שחובר לחומצה אולאית שהחוקרים קראו לה HAMLET, הורגת את התאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים אחרים בתהליך דמוי אפופטוסיס (מוות מתוכנן של תא).
הנקה בעלת אפקט מגן גם עבור האם. בין השאר הנקה מגינה מפני סרטן השחלות, או לחלופין אי הנקה מעלה את הסיכון לסרטן השחלות. מחקר אוסטרלי מצא שנשים שהניקו מעל 13 חודשים היו בעלות 63% פחות סיכון לסרטן השחלות.
הנקה מגינה מפני סרטן השד, ככל הנראה דרך מנגנונים של הפחתת מחזורי ווסת וביוץ, ושינויים הורמונאליים בזמן ההנקה. מחקר שריכז מידע מ 47 מחקרים אפידמיולוגים בכמאה וחמישים אלף נשים ב 30 מדינות הראה שעבור כל 12 חודשי הנקה יש ירידה של 4.3% בסיכוי לסרטן השד.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה מגבירה את הסיכון למוות בעריסה ומשנה את אופי השינה
הזנה בפורמולה קשורה בעליה בסיכון למוות בעריסה. מחקרים רבים ומטא אנליזות הוכיחו את הטענה הזו. ההגנה חזקה יותר כשההנקה בלעדית אך גם להנקה חלקית יש אפקט מגן. ייתכן שהמנגנון שבו השפעה זו פועלת קשור בעובדה שהזנה בפורמולה משנה את אופן השינה של התינוק ואת הפעילות המוחית שלו בזמן השינה. שינה של תינוקות שמוזנים בפורמולה מאופיינת בפחות שנת REM ויותר שינה עמוקה. שנת REM קשורה בהתפתחות המוחית של תינוקות. בנוסף הנקה משפיעה על התפתחות המוח דרך למשל גורמי גדילה שנמצאים בחלב. גורמי הגדילה יכולים לסייע בין השאר ביצירת חיפוי המיילין שמסייע למסר העצבי לנוע מהר יותר. נמצא חוסר במיילין באזור במוח הקשור לשליטה בנשימה אצל חלק מהתינוקות שמתו מוות בעריסה.
בהצהרת ארגון רופאי ההנקה האמריקאי לגבי לינה משותפת הודגש כי לינה משותפת באותה המיטה בטוחה רק לתינוקות יונקים ולא לתינוקות שמוזנים בפורמולה מכיוון ששנתם שונה מהותית.
כל התפיסה המודרנית של מהי שינה נורמאלית של תינוקת מושפעת מ 150 שנים של הזנת תינוקות בפורמולה אשר שינתה את האופן הפיזיולוגי ביולוגי שבו תינוקות ישנים. עד שדר' ג'יימס מקנה ודר הלן בול התחילו לחקור תינוקות יונקים שישנים עם אמם והגדירו מחדש את הנורמאלי, מה שהוגדר כנורמה על ידי המחקר היה מושפע רק מתינוקות שהוזנו בפורמולה והופרדו מאימם בזמן המחקר. שינה נורמאלית של תינוקות יונקים מאופיינת בשינה קלה עם התעוררויות רבות. אופן השינה קשור גם להתפתחות ולכן כל סטייה מהנורמה האבולוציונית ביולוגית תשפיע על ההתפתחות.
ארגון הרופאים האמריקאים ממליץ על הנקה, אפילו חלקית, כדי להקטין את הסיכון למוות בעריסה.
עוד נקודה חשובה היא שאימהות מניקות ישנות יותר בלילה (כ 40 דקות יותר בממוצע) ולכן הזנה בפורמולה תביא לפחות שעות שינה לאם. אמהות מניקות סובלות פחות מדיכאון אחרי לידה, דבר שעליו ארחיב בהמשך אך ככל הנראה יש קשר לעובדה שהן ישנות יותר.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
Bedsharing and Breastfeeding: The Academy of Breastfeeding Medicine Protocol #6, Revision 2019
Peter S. Blair, Helen L. Ball, James J. McKenna, Lori Feldman-Winter, Kathleen A. Marinelli, Melissa C. Bartick, the Academy of Breastfeeding Medicine, Michal Young, Larry Noble, Sarah Calhoun, Megan Elliott-Rudder, Laura Rachael Kair, Susan Lappin, Ilse Larson, Ruth A. Lawrence, Yvonne Lefort, Nicole Marshall, Katrina Mitchell, Catherine Murak, Eliza Myers, Sarah Reece-Stremtan, Casey Rosen-Carole, Susan Rothenberg, Tricia Schmidt, Tomoko Seo, Natasha Sriraman, Elizabeth K. Stehel, Nancy Wight, and Adora Wonodi
הזנה בפורמולה קשורה באיי קיו נמוך יותר והבדלים במבנה ופעילות המוח
הזנה בפורמולה -אי הנקה או הנקה חלקית, קשורה בהבדלים של עד ל 12.5 נקודות באיי קיו לטובת תינוקות שינקו או קיבלו חלב אם. בדומה לרבות מההשפעות של הנקה או אי הנקה מדובר בהבדל של מנה- תגובה, כך שכל חודש הנקה נוסף קשור סטטיסטית בעליה נוספת באיי קיו. תוספת נקודות האיי קיו הללו מדידות גם שנים לאחר תום תקופת ההנקה בגיל בית הספר היסודי. ההבדל בין תינוקות שינקו לאלו שלא באיי קיו עדיין קיים ומדיד לאחר נטרול של גורמים חברתיים כגון מדד סוציו אקונומי והשכלת ההורים. מחקר שנעשה בכ5.5 אלף ילדים הראה גם אפקט של מנה תגובה לפיו ככל שההנקה היתה ארוכה יותר (גם חלקית) כך עלו ההישגים הלימודיים של הילדים בגיל 5.
Anderson et al שערכו גם הם מטא אנליזה בנושא, סיכמו את המטה אנליזה שלהם כך: "המטא אנליזה הזו מראה שאחרי נטרול כל הגורמים הרלוונטיים הנקה קשורה בהבדלים משמעותיים בהתפתחות קוגניטיבית לעומת הזנה בפורמולה" ההבדל שהם מצאו גם גדל ככל שתינוקות קיבלו יותר חלב אם ולאורך יותר זמן.
בספרה מורין מינצ'ין מדגישה שאין לזלזל בכמות הנקודות הזו, שאולי ילד שגדל לתוך סביבה תומכת ומקדמת לא יחוש בחסרונן של 8-12 נקודות איי קיו, אך בסביבה לא תומכת נקודות אלו יכולות להיות בעלות השפעה אדירה. בנוסף בקצוות של העקומה, 12 נקודות יכולות לקבוע גורלות. 12 נקודות איי קיו פחות ברמת האוכלוסיה יותר ממכפילות את כמות התינוקות שסובלים מפערים קוגניטיביים משמעותיים ודוחפות רבים מתחת לרף המוגדר כלקות שכלית. בצד השני של העקומה החברה מפסידה את מי שהיו אמורים להיות גאונים אך יהיו רק בעלי אינטיליגנצייה גבוהה מכיוון שלא קיבלו חלב אם בכלל או לא קיבלו מספיק חלב אם.
מנגנוני הפעולה של ההשפעה של הזנה בפורמולה על איי קיו יכולים להיות רבים ומסועפים אבל אחד מכיווני המחשבה הוא שהעובדה שהזנה בפורמולה מביאה לפעילות גלי מוח שונה כפי שנמדד במחקר על תינוקות לאורך השנה הראשונה לחייהם משנה את נתיב ההתפתחות של המוח. החוקרים כתבו בסיכום המחקר "השינויים בפעילות ה EEG בין תינוקות שמוזנים בחלב אם לתינוקות המוזנים בפורמולה משקפים השפעה תזונתית על התפתחות מבנה המוח ופעילותו שיכולים לשנות את נתיב ההתפתחות הניורולוגית של תינוקות". יש בחלב אם יותר מ 20 גורמי גדילה שמשפיעים על התפתחות תאי המוח והגוף. בין השאר תאי גזע, גורמי גדילה דמויי אינסולין, אינסולין, נוירוטנסין ועוד ועוד. גורמי הגדילה הללו חשובים להתפתחות תקינה של הגוף והמוח.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה קשורה בסיכון מוגבר ל ADHD ואוטיזם
מכיוון שהזנה בפורמולה- אי הנקה או הנקה חלקית משפיעה על התפתחות מבנה ופעילות המוח סביר מאוד להניח שתהיה להזנה בפורמולה השפעות על תופעות ניורולוגיות כמו ADHD ואוטיזם. חשד זה מקבל תיקוף במטא אנליזות והמחקרים בנושא רק ממשיכים להגיע. במטא אנליזות שמצורפות מטה נמצא קשר בין הנקה והפחתת הסיכון לADHD, או כפי שכמובן אפשר לנסח זאת בין הזנה בפורמולה והגברת הסיכון ל ADHD. במחקר של Soled et al שנערך על כ 12 אלף ילדים נמצא שהנקה מלאה במשך לפחות 6 חודשים היתה קשורה להפחתה משמעותית ל ADHD בגיל הגן. נמצא גם כי הזנה בחלב אם קשורה בהפחתת עוצמת הסימפטומים של ADHD בגיל 7.
בדומה ל ADHD, אוטיזם גם נמצא כקשור להנקה או אי הנקה. shafai et al מצאו כי הזנה בפורמולה מהלידה או גמילה מוקדמת מחלב אם קשורים באופן משמעותי לסיכון לאוטיזם. החוקרים סבורים שהקשר מתווך על ידי מרכיבי חלב האם שמעוררים הפרשת אוקסטוצין אצל התינוק. אוקסטוצין כמובן לא נמצא בפורמולה. לדבריהם, אוקסטוצין עשוי להשפיע על נוירופלסטיות, קשרי סינפסות והאופן שבו יתבטאו גנים הקשורים לאוטיזם (התהליך האפיגנטי של "כיבוי והדלקה" של גנים על ידי גורמים סביבתיים). במטא אנליזה שסקרה 7 מחקרים בנושא אוטיזם והנקה נמצא כי סטטיסטית במחקרים שנסקרו ילדים עם אוטיזם ינקו פחות באחוזים משמעותיים. החוקרים מסכמים כי להנקה עשוי להיות אפקט מגן מפני אוטיזם, או הם יכלו להגיד באותה מידה, לאי הנקה עשוי להיות אפקט מסכן לאוטיזם.
המטא אנליזה של Ghozy et al, מצהירה כי הוכחות עדכניות מראות כי להזנה בינקות ובמיוחד אורך ההנקה יש השפעה על התהוות אוטיזם. הם מצאו הפחתה של 58% בסיכון לאוטיזם אצל תינוקות שינקו אי פעם והפחתה של 76% בסיכון לתינוקות שינקו באופן בלעדי.
Steinman et al מציעים עוד אפשרות למנגנון העומד מאחורי השפעות אלו, הם טוענים כי נראה שאוטיזם בילדים צעירים קשור בדיסמייליניזציה של נוירונים במוח כתוצא מחוסר בגורמי גדילה דמויי אינסולין IGF. ייתכן שהנקה יכולה להוות גורם מגן מאוטיזם מפני שהיא מעלה רמות של IGF. לפי הגיון זה ניתן להגיד שפורמולה שחסרה את גורמי הגדילה שתינוקות זקוקים להם (אין בפורמולה גורמי גדילה, הורמונים או נוגדנים) עלולה לסכן את התינוק בשל החסך בהם בסיכונים שונים ובין השאר באוטיזם.
עוד כיוון שיכול להסביר את ההשפעה של התזונה בינקות על ההתפתחות המוחית הוא המיקרוביוטיקה של המעי, שמושפעת מאוד על ידי הזנה או אי הזנה בחלב אם. ישנם מחקרים רבים שמראים קשר בין דיסביוסיס במעי והתפתחות של ADHD ואוטיזם. בקצרה, מיקרוביום לא תקין עלול להיות להשפיע על פעילות המוח והזנה בפורמולה מייצרת מיקרוביום לא תקין. חוסר איזון במיקוביום של המעי (דיסביוטיקה) נמצא קשור לאוטיזם, ADHD, חרדה, דיכאון ועוד.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה קשורה בסיכון לסכרת אצל האם והתינוק
מחקרים מראים שהנקה קשורה בהפחתת הסיכון לסכרת מסוגים 1 ו 2.
במטא אנליזה של ארגון הבריאות העולמי שמצאה כך, משערים החוקרים כי מנגנון הפעולה הוא העובדה שלתינוקות שמוזנים בפורמולה יש רמת אינסולין גבוהה יותר. ייתכן ש LCPUFA חומצות שנמצאות בחלב האם גם קשורות לכך, יש לציין שלא הוכח שלהוסיף את החומצות האלו לפורמולה סייע בהפחתת הסיכון לסכרת בהזנה בפורמולה. להנקה מעל חצי שנה יש אפקט מגן מפני סכרת מסוג 1 בילדות.
מחקר עם קרוב לעשרת אלפים משתתפות הראה שהנקה קשורה בהפחתת הסיכון של הנשים שהניקו לסכרת בהמשך החיים.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
Breastfeeding and Maternal Hypertension and Diabetes: A Population-Based Cross-Sectional Study
Bing-Zhen Zhang, Hui-Ying Zhang, Hai-Hang Liu, Hong-Juan Li, and Jian-Song Wang
Breastfeeding Medicine 2015 10:3, 163-167
הזנה בפורמולה משנה את האופן שבו תינוק יאכל מוצקים ואת אופן האכילה בהמשך הילדות
מחקר שנערך על ילדים בגיל 6 בדק את הקשר בין הרגלי האכילה שלהם למשך ההנקה שלהם, נמצא כי אורך ההנקה היה קשור להרגלי תזונה בריאים מבחינת הסבירות של ילדים לבחור במזון בריא כגון פירות, ירקות ומים. ילדים שינקו יותר היו בעלי נטייה להרגלים בריאים יותר, זאת לאחר שהחוקרים ניטרלו גורמים מתערבים אפשריים.
מחקרים רבים גם מצאו קשר בין הנקה, אורך ההנקה והפתיחות של ילדים לנסות מזון חדש. ניתן לשער שתינוקות יונקים פתוחים יותר לטעמים מכיוון שטעמו של חלב האם משתנה כל הזמן. טעם החלב משתנה לפי המזון שהאם צורכת ולכן תינוקות יונקים מקבלים מגוון של טעמים. הזנה בפורמולה גוזלת מהתינוק את חווית הטעם והמגוון שחלב האם נותן מכיוון שלפורמולה תמיד יש את אותו הטעם. בעוד תינוקות יונקים זוכים לגיוון וחידוש הן מבחינת הטעם והן מבחינת ההרכב שמשתנה תדיר, תינוקות המוזנים בפורמולה מקבלים תמיד את אותו הטעם ואותו ההרכב.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה מעלה את הסיכון למחלות זיהומיות
מערכת החיסון של התינוק מתפתחת לאיטה במשך השנים הראשונות לחיים מבחינה אבולוציונית זו התפתחה כמערכת חיסון דיאדית שתלוייה במערכת החיסון של האם , הן לצורך ייצור נוגדנים מתאימים לפתוגנים שמאיימים על מערכות התינוק והן על מנת ללמד את המערכת החיסונית של התינוק להילחם בזיהומים. הפטמה לא רק משחררת חלב אלא גם מושכת פנימה בוואקום, אל תוך צינוריות החלב, תערובת של רוק של התינוק וחלב מתוך הפה ואז הגוף של האם בעצם דוגם את הרוק של התינוק, מזהה את הפתוגנים שם ומייצר נוגדנים מתאימים.
השד הוא למעשה האיבר החיסוני הכי גדול ומשמעותי של מערכת החיסון של התינוק.
בנוף המיקרוביוטיקה של התינוק "החיידקים הידידותיים" הם בעלי אינטרס לשמור על התינוק שהוא למעשה סביבת המחייה שלהם ולכן הם תוקפים ומחסלים פתוגנים בדרכים שונות. נאמר על המיקרוביום "הם לא החיידקים שלנו, אנחנו הגוף שלהם". מדענים קוראים למערכת המיקרובית על ובתוך גוף האדם "מערכת אקולוגית". כפי שידוע על המערכת האקולוגית של הטבע למשל, אם משנים דבר אחד יכולה להיות השפעה חמורה על המערכת כולה. חוסר איזון בין סוגי החיידקים השונים, או איזון שונה עלול לפגוע במערכת הזו ובכך לפגוע בחיסוניות הגוף. הדרך הטובה ביותר לייצר מערכת חיסונית תקינה היא לתת לחיידקים את המזון הנכון, שעליו הסתמכו במשך מליוני שנים- חלב אם. בנוסף החלב מכיל את החיידקים עצמם שהמערכת זקוקה להם כדי להיות מאוזנת.
האכלת תינוקות בפורמולה מעלה את הסיכון שלהם למגוון מחלות זיהומיות כמו שלשולים ודלקות אוזניים.
האפקט החיסוני של חלב האם רק עולה עם גיל התינוק. ככל שתינוקות גדלים ונחשפים ליותר פתוגנים, גוף האם מתוכנת להגיב בהתאם ולהעלות את רמת הנוגדנים בחלב. כך שחלב של תינוק בן שנה יהיה עשיר יותר בנוגדנים מחלב של תינוק בן חודש.
בלוטת התימוס שאחראית על "חינוך" תאי מערכת החיסון להתמודד עם גורמים מסכנים היא גדולה יותר אצל ילדים יונקים. מחקרים מראים שהיא מתחילה לקטון אם מפסיקים את ההנקה ועוברים לפורמולה והיא בגודל כפול אצל תינוקות יונקים.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
הזנה בפורמולה קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה
מטא אנליזה משנת 2022 מצאה כי לאימהות שלא מניקות הנקה מלאה יש סיכון גבוה ב 89% לדיכאון אחרי לידה. פעמים רבות כשלמניקה קשה אחרי הלידה עם ההנקה או בכלל, מציעים לה להפסיק להניק כדי להקל עליה, אול לשלב פורמולה בחלק מהיום. מחקר מקיף זה מראה שהמלצה זו דווקא מגבירה את הסיכון של אותה האם לדיכאון אחרי לידה.
הנקה קשורה במנגנונים הורמונאליים רבים בגוף. הנקה מגבירה את הפרשת הורמון האוקסטוצין, אצל נשים עם דיכאון אחרי לידה יש רמות נמוכות של אוקסטוצין בדם יחסית לאחרות.
הנקה גם קשורה ברמות סטרס נמוכות יותר, הקשר הוא קשר של מנה תגובה, Mezzacappa מצאה במחקרה שככל שנשים הניקו יותר הן חוו פחות סטרס, כפי שנמדד בתגובה הפיזיולוגית של הגוף לסטרס.
מקורות וקריאה נוספת לנשא זה:
Mezzacappa ES. Breastfeeding and maternal stress response and health. Nutr Rev. 2004 Jul;62(7 Pt 1)
0528600526