מצעד המחקרים בנושא הנקה 2016-2017

פוסטים פופולרים

התמודדות עם גודש

5 דקות קריאה

חזרה לעבודה

 

4 דקות קריאה

הנה כמה פנינים מעולם המחקר בתחום ההנקה וחלב האם מהשנים 2016-2017, אם אתם חובבי הנקה אתם תהנו מזה!

1. האם אייצר הרבה יותר חלב ככל שהתינוק שלי יגדל? המחקר אומר- לא ממש. תינוק בהנקה מלאה שעולה באופן תקין במשקל מקבל בגיל 5 חודשים רק 10-15% יותר חלב מאשר בגיל חודש בעליה תקינה במשקל. המערכת של התינוק היא שמשתפרת ביעילות הפקת מרכיבי התזונה מהחלב. (Newman 2016)

2. אוליגסכרידים- HMO (סוכרים בחלב): HMO עניינו את החוקרים מכיוון שהם לא מתעכלים על ידי התינוק. האם זה לא בזבוז? כיצד נתנה האבולוצייה לגוף האדם להמשיך לבזבז אנרגייה על משהו שאין בו צורך? איך ייתכן שהם לא מתעכלים ועדיין מהווים חלק ניכר מחלב האם? אז קודם כל, הסתבר שחלק מהם (יש יותר ממאתיים סוגים) הורגים חיידקי סטרפטוקוק. (Ackerman 2017)

אפילו יותר מעניין מכך, הסתבר שחלק מהם לא נועדו להאכיל את התינוק כלל אלא את הבקטריות בקיבה שלו! סוג מסויים של מיקרוב (bifidobacteria infantis) שחי במעי הגס ניזון מהאוליגסכרידים המסוייימים האלו. המיקרוב הזה תורם לבריאות התינוק בכך שהוא מאכלס את המעי ומונע מחיידקים אחרים להתבסס. כשהמיקרובים מעכלים את הסוכרים הם מפרישים חומצות שומן קצרות שרשרת ששומרות על שלמות המעי ומגינות מפני חדירת זיהומים. האם המניקה בעצם מגייסת צורת חיים אחרת לשמור על התינוק שלה, זה בייביסיטר מעולם אחר! (Yong 2016) 

עוד נקודה במעניינת שעולה כאן היא שקיימים כל כך הרבה סוגים של HMO המבחר הספציפי של HMO לכל מניקה תלוי בין השאר בגנטיקה שלה. אילו סוגים של HMO נמצאים בפורמולה שמתגאה בכך שהם קיימים בה? הם לא מציינים זאת ואף מתייחסים לכל האוליגסכרידים כאחד, אך לא כך הדבר ישנם מעל 200 סוגים ולכל אחד תפקידים אחרים. סביר להניח שלא כל סוגי הHMO שבחלב אם נמצאים בפורמולה. 

3. מחקר על כרוב: חוקרים השוו בין שימוש בכרוב לרפידות ג'ל בטיפול בגודש. הכרוב היה יעיל יותר בהקלה על כאב ובהפחתת הקושי של השד. הטיפול המומלץ בעלי כרוב על השד הוא טיפול של 20 דקות. (Wong 2017)

4. לחלב אם יש שעון ביולוגי (circadian rhythm) ברחם יש לתינוק גירויים של קצבים ביולוגיים כגון הורמונים שמועברים דרך השילייה בשעות מסויימות, כשהתינוק נולד הגירויים האלו נעלמים ומוחלפים בגירויים הביולוגיים שבחלב האם ובחשיפה לאור יום. הורמונים ומרכיבי תזונה בחלב משתנים בכמותם לאורך היום בהתאם לשעה. המרכיבים האלו משפיעים על הבריאות והרוגע של התינוק. למשל מלטונין משתנה לאורך היממה ונמצא יותר בחלב בשעות הלילה. חלב אם עוזר לתינוק להבדיל בין זמנים שונים ביום הרבה לפני שיש לו תפיסת זמן. לממצא זה השלכות לגבי החשיבות של האכלת התינוק שאוכל חלב שאוב בכל זמן נתון, בחלב שנשאב בשעה המקבילה ביום. (Katzer 2016 ,White 2017)

5.פטרייה בשד? יכול להיות שאין דבר כזה. יתכן שלקנדידה (פטריה) אין תפקיד חשוב כמו שחשבנו בגרימת כאב בפטמה ובעומק השד. מחקר אסף 529 נשים שסבלו מסימפטומים שמתאימים למה שבדרך כלל מאובחן על ידי אנשי מקצוע כפטריה- פטמות שורפות, כאב חד בעומק השד שמופיע באופן פתאומי אחרי תקופת הנקה ללא כאבים, קושי להניק. נמצא שלקנדידה היה תפקיד שולי אם בכלל בגירמת כאב בשד ובפטמה. לעומת זאת נמצא באופן כמעט גורף שהאחראים לכאב הם חיידיקים סטרפטוקוקים וסטפלוקיקים שנמצאו ברוב הדגימות (ביופסיות של הפטמה ודגימות החלב). זה מסביר גם את הופעת הכאב אחרי שימוש באנטיביוטיקה, שאכן גורמת לשגשוג של פטריות אבל מסתבר שהחיידיקים שגרמו לדלקת עדיין נמצאים בשד וגורמים לכאב. מצב זה הוא בעצם subacute mastitis דלקת מתונה בשד. (Jimenez 2017)

https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0181071

6. סחיטה בשעה הראשונה. אמהות שסחטו קולוסטרום בשעה הראשונה אחרי הלידה ייצרו 80% יותר חלב. סחיטת קולוסטרום חשובה במיוחד כאשר מסיבה כלשהיא התינוק לא מתחבר לשד ויונק מיד אחרי הלידה, אבל מחקרים מראים שגם לאם שכבר מניקה כדאי לסחוט בשעה הראשונה ולאחר מכן כדי להגביר ולעודד את ייצור החלב. (Morton 2015,2017) הנה לינק לסרט נפלא של החוקרת שמובילה את עניין זה ג'יין מורטון.

7. עישון והנקה- למרות שההנחייה הגורפת היא עדיין: עדיף לעשן ולהניק מאשר לעשן ולהאכיל בפורמולה, עכשיו ברור שלעישון השפעות שליליות על ההנקה ועל התינוק. רמות הניקוטין בחלב אם גבוהות פי שלוש מאשר בפלזמה (בדם). בנוסף עישון מוריד את כמויות החלב ומביא לסיום מוקדם של ההנקה. תינוקות לאימהות מעשנות בוכים יותר וסובלים יותר מכאבי בטן. (Napierala 2016)

8. מערכת חיסון דיאדית, נפלאות הפטמה- כבר ידוע שכאשר אם מניקה חולה מומלץ לה להניק כי היא מעבירה לתינוק נוגדנים שמותאמים בדיוק לחיסול האיומים על מערכת החיסון שלו בכל רגע נתון ובמיוחד אלו שהוא חשוף אליהם מהסביבה. עד עכשיו לא הבינו עד כמה המנגנון הזה מדהים. מתברר שהפטמה לא רק משחררת חלב אל מחוץ לגוף, אלא היא גם מושכת תערובת של רוק וחלב מתוך חלל הפה של התינוק בוואקום חזק אל תוך מערכת הצינורות שבשד. שם פוגשים החיידקים והמזיקים שברוק של התינוק את המערכת חיסון של האם ששולחת בחזרה נוגדנים להילחם בהם. (Hassiotou 2016).  

9. איך אפשר להפחית כאב בהליכים רפואיים אצל תינוקות? בכל חיסון, דקירה ובטח שבהליכים כואבים יותר כמו ברית מילה אין דבר שנרצה יותר מלהקל על כאבם של הקטנטנים שלנו. אז מסתבר שיש דרך לעשות זאת. מחקר בדק מדדים שונים שמבטאים רמת כאב אצל תינוקות בהליכים רפואיים ומצא שכאשר הריחו חלב אם או תמצית לבנדר במשך 20 דקות לפני הטיפול הכואב הם חוו פחות כאב. החוקרים השוו את רמת הכאב של תינוקות שהריחו מי שפיר, מים מזוקקים, כלום, לבנדר וחלב אם. חלב האם והלבנדר השפיעו באופן משמעותי בהפחתת הכאב. (Akcan 2016).  

הרשמי לניוזלטר להניק

מיה דובינסקי יועצת הנקה 

מיה דובינסקי

יועצת הנקה

טלפון: 052-8600526

  • Facebook Clean Grey