מה עושים כשתינוק לא מתחבר לשד אחרי הלידה
top of page

מה לעשות כשהתינוק לא מתחבר לשד אחרי הלידה

אחת התופעות המתסכלות ביותר לאחר הלידה היא כשהתינוק איננו מצליח להתחבר לשד ולינוק. ככל שמתקרבים ל 12 שעות אחרי הלידה הצוות הרפואי גם הוא נעשה יותר ויותר לחוץ להאכיל את התינוק והלחץ הזה מחלחל אל ההורים. למעשה, התופעה הזו איננה חריגה כלל, היא מופיעה בספרות המקצועית ובאזכורים שונים בתרבות (למשל בכתביו של פאוסט) כבר לפני מאות שנים. התופעה מתרחשת היום ביתר שאת בגלל שתינוקות נולדים ישנוניים לאחר אלחוש אפידורלי במהלך הלידה ושלל התערבויות.

כאשר התינוק לא מתחבר לשד, חשוב לעקוב בצורה רגועה עקבית ומסודרת אחרי הצעדים הבאים ולהאמין שגם התינוק הזה (או התינוקת כמובן) יעשו את הדבר הטבעי להם ביותר ויתחברו אל השד.

להאכיל את התינוק

חשוב לזכור שהתפקיד שלנו כהורים הוא להאכיל את התינוק שלנו, בכוונה לא נאמר כאן להניק את התינוק אלא להאכיל, נקודה. הפרוטוקולים של בית החולים בדרך כלל קובעים שטווח הזמן הארוך ביותר שתינוק יכול לא לאכול אחרי הלידה הוא 12 שעות (אף על פי שקיימים מחקרים שמראים שתינוק יכול  גם להיות ללא הזנה 24 שעות מכיוון שהוא נולד עם מאגרים של מי שפיר שבלע ברחם). משום שהלידה התקיימה בבית החולים עדיף להתאים את עצמנו לפרוטוקולים של בית החולים. כך נחסוך הפרדה מההורים והארכת האשפוז שיכולים להיגרם כאשר מדדים מסוימים של התינוק כגון רמת הסוכר או ירידה חדה במשקל מדליקים נורות אדומות שגוררות שרשרת של התערבויות. בנוסף כמובן ישנה חשיבות להאכלה של התינוק כדי למנוע התייבשות ותופעות מסוכנות אחרות.

ביממה הראשונה לחייו מכילה קיבת התינוק כ 6 מ"ל בארוחה ואנו רוצים להאכיל כ 8 פעמים ביממה. נתחיל בסחיטה של השד על מנת להוציא את החלב הראשוני (הקולוסטרום) אל תוך כפית. את מה שאספנו ניתן לתינוק על ידי הצמדת הכפית אל השפה העליונה שלו והטיה קלה ועדינה של הכפית.    

סחיטת השד נעשית על ידי החזקתו בעזרת האצבע והאגודל כשהן זו מול זו על החלק האחורי של השד וסחיטה לכיוון הפטמה. חשבו על שפורפרת של משחת שיניים שאנו רוצים לרוקן (לוחצים מאחורה כלפי הפתח). סחיטת קולוסטרום דורשת סבלנות והתמדה. בהתחלה הנוזל יוצא בטיפות שממש צריך לגרד עם הכפית ורק לאחר מכן מתחילה זרימה. כאשר יש יותר קולוסטרום ניתן לאגור אותו במזרק ולשמור להאכלה. ביום השני לחייו יאכל התינוק כ 15 מ"ל בארוחה וביום השלישי כ 25 מ"ל. עד גיל שבוע תכיל קיבתו כ 50 מ"ל. במידה ואין אפשרות להוציא מספיק קולוסטרום מהשד יש להאכיל את התינוק בתמ"ל.

כאשר יש מספיק קולוסטרום למילוי מזרק (או שמשתמשים בתמ"ל) כדאי להאכיל את התינוק על ידי האכלה בעזרת אצבע במזרק וצינורית (כמו בתמונה) ולא בבקבוק. האכלה כזו  דומה יותר להאכלה מהשד ותקדם את החיבור של התינוק בעוד האכלה מבקבוק עלולה להפריע בתהליך. שאלו את הצוות הרפואי כיצד לעשות זאת.  

בתמונה האכלת אצבע במזרק,עדיף להשתמש גם בצינורית על האצבע

דאגו לביסוס מאגר החלב

מערכת יצור החלב מתחילה על בסיס הורמונאלי, ייצור החלב הראשוני מתרחש ללא שנעשה דבר. ביסוס מאגר החלב הבשל לעומת זאת, דורש שיהיה ביקוש לחלב. זוהי מערכת של ביקוש והיצע, ככל שיהיה יותר ביקוש כך יהיה יותר היצע. תינוק יכול להתחבר גם רק בגיל שבועיים לשד, אך רק בתנאי שדאגנו לכך שיהיה לו שם מספיק חלב לספק את צרכיו ולעודד את המשך היניקה שלו. כאשר אין מספיק חלב בשד תהליך היניקה יתסכל את התינוק והוא לא ימשיך את הפעולה.

כיצד דואגים לביסוס החלב? יש לרוקן את השד באופן סדיר כל שעתיים- שלוש (גם בלילה) על ידי סחיטה. בנוסף, מחקרים מראים (תמצאו לינק למחקר בסוף המאמר) שאימהות ששילבו בין שאיבה לסחיטה כבר מהיממה הראשונה הניבו פי שניים חלב. ההסבר הוא שהסחיטה לבדה לא מספיקה כדי לגרות באופן מלא את שחרור ההורמונים שאחראים על ייצור החלב. שימי לב שהשאיבה לא תפנה את הקולוסטרום (החלב הראשוני) מהשד בדרך כלל מכיוון שהוא סמיך ודביק. הפינוי חשוב גם הוא לייצור החלב ולהאכלת התינוק ולכן נשלב בין סחיטה לשאיבה. נתחיל בשאיבה של שני הצדדים למשך כרבע שעה בכל צד (באופן אידיאלי עדיף לשאוב את שני הצדדים בו זמנית) ונסיים בסחיטה ידינית. את השאיבה כדאי לעשות במשאבה ברמת בית חולים (נצלו את המשאבות של בית החולים כל עוד אתם מאושפזים ולאחר מכן ניתן לשכור משאבה ברמת בית חולים). ניתן לקצר ולייעל את התהליך על ידי שאיבה דו צדדית (משני השדיים באותו הזמן).

סמכו על התינוק שלכם

חיבור תינוק לשד כאשר הוא איננו מצליח להתחבר הוא תהליך שדורש המון סבלנות. סמכו על התינוק שלכם שיש לו את האינסטינקטים שיסייעו לו להתחבר לשד. האמינו שהתינוק שלכם יתחבר והמשיכו לנסות חיבור לשד בתחילת כל האכלה. ניתן לחזק את האינסטינקט הטבעי של התינוק על ידי שהייה במגע עור לעור (כאשר התינוק צמוד לעור החשוף של האם ללא בגדים מלבד חיתול). חשוב לאפשר לתינוק את הזחילה אל השד. במצב אידאלי כל תינוק היה שוהה על אמו כשעתיים לאחר הלידה, מגיע בזחילה לבד אל השד ומתחבר בעצמו. מכיוון שהרבה תינוקות מפספסים את השעה הקדושה לאחר הלידה ואינם מגיעים לבד אל השד חשוב לתת להם להשלים את התהליך ולמצוא את השד לבד. זחילה כזו במגע עור לעור יכולה מאוד לסייע בחיבור.

שימוש בפטמת סיליקון נעשה מאוד רווח בקרב אימהות, חשוב לדעת שאכן יהיה לתינוק קל יותר להתחבר בעזרת פטמת הסיליקון אך זה איננו פתרון ארוך טווח ובעצם לא מהווה פתרון לבעיה. יכול להיות מאוד קשה להעביר תינוק שיונק רק בזרת פטמת סיליקון ליניקה ישירה מהשד. עדיף לנסות להתמיד בתהליך החיבור לשד עצמו במשך לפחות שבוע לפני שמשתמשים בפטמת סיליקון ולהשתמש בה רק בליווי והמלצת יועצת הנקה. אם אפשר עדיף לא להתחיל בכלל בשימוש זה. לעומת זאת לאחר שכל האופציות מוצו עדיף להשתמש בפטמת סיליקון מאשר בשאיבה בלעדית.    

 

הסתייעו באנשי מקצוע

בזמן שאתם עושים את כל הצעדים שהוזכרו כאן דאגו לכך שיועצת הנקה תגיע אליכם בהקדם ותסייע לכם להגיע לחיבור אל השד. בדקו מה האפשרויות אצלכם בקהילה לליווי בתחום ההנקה ודאגו לכך שאשת מקצוע תגיע לביתכם מיד עם השחרור.  

 

לינק למחקר של ג'יין מורטון 2009 לגבי שילוב של סחיטה ושאיבה 

7I3A6897מוקטן.jpg

זקוקה לעזרה בהנקה? 

bottom of page