דברים שכדאי לדעת על תינוקות שנולדו בין השבועות 34-37
1. הם דומים לפגים בהרבה מובנים
פג הוא תינוק שנולד לפני שבוע 37, אבל אם אתם הורים לתינוק שנולד בין שבוע 35-37, שבין הפגים נחשבים למפותחים יותר, חשוב שתדעו שאי אפשר להתייחס אליו כמו תינוק שנולד במועד. תינוקות אלו מוגדרים "פגים מאוחרים" והם חולקים הרבה מאפיינים עם תינוקות שמוגדרים פגים. לעיתים רק כמה גרם יפרידו בין אישפוז בפגייה לאישפוז בתינוקייה.
2. לעיתים קרובות הם "מתחזים" לתינוקות שנולדו במועד
הם דומים לתינוקות בשלים בגודל ובהתנהגות ולכן הם לא מקבלים התייחסות מיוחדת מצד הצוות הרפואי. זאת למרות שהם זקוקים לה מכיוון שהם נמצאים בסיכון מוגבר למגוון סיבוכים. הצוות וההורים מתייחסים אליהם כתינוקות שרק "הגיעו כמה שבועות מוקדם מדי" ולא מודעים לכך שהם בעצם לא בשלים פיזיולוגית כמו תינוקות שנולדו במועד.
3. פגים מאוחרים יתקשו בהנקה יותר מתינוקות שנולדו במועד
בשל חולשה בשרירי הפה, טונוס שרירים נמוך והנטייה שלהם להתעייף בקלות הם עלולים להתקשות בהתחברות לשד ולהירדם לפני שינקו מספיק חלב. חוסר האפקטיביות בהנקה יכול להוביל לבעיה באספקת חלב האם וכן למגוון סיבוכים נוספים כגון צהבת, היפוגליקמיה וחוסר עליה במשקל. יתכן מאוד שיעברו כמה שבועות לפני שהתינוק יצליח לינוק בצורה אפקטיבית.
4. פגים מאוחרים זקוקים למעקב צמוד בימים הראשונים
בין השאר הם צריכים להיות בהשגחה של יועצת הנקה (בנוסף לרופא כמובן) שתוודא את איכות היניקה. חשוב גם לעשות שקילות ניסיון, אלו שקילות לפני ואחרי היניקה שבעזרתן רואים כמה התינוק לקח מהשד. אם שקילות הניסיון מראות שהתינוק לא לוקח כמות מתאימה לגילו (לפי ימים) יש צורך לתת לו תוספת. אם נותנים לו תוספות מאוד חשוב לשאוב ולרוקן את השד אחרי כל הנקה על מנת לוודא את גדילת אספקת החלב.
5. מגע עור לעור יעזור לפגים מאוחרים לינוק טוב יותר
המגע בין עור התינוק לעורכם יעורר אותם ליניקה מוצלחת יותר ויעלה את רמתם של הורמונים מועילים כמו סרטונין. כבר מהלידה כדאי לבלות זמן עם התינוק במגע עור לעור (אתם ללא חולצה, התינוק ללא בגדים מלבד חיתול) הקפידו לכסות את התינוק בשמיכה כשהוא במגע עור לעור.
6. אתם יכולים למנוע את בעיית אספקת החלב הקשורה בפגות מאוחרת
כדי להבטיח שכמות החלב לא תרד בעקבות חוסר האפקטיביות של התינוק על השד כדאי לאם שילדה בין השבועות 34-37 לשאוב "שאיבות ביטוח" האידיאל הוא שאיבה אחרי כל הנקה. השאיבות יגבו את התינוק ביצירת גירוי לשד והבטחת אספקת החלב לאורך זמן. בנוסף השאיבות יגבירו את כמות החלב הזמינה לתינוק ויקלו עליו את הוצאת החלב מהשד. את השאיבות יש צורך לבצע רק בשבועיים- שלושה הראשונים אחרי הלידה.
7. פגים מאוחרים מראים את אותם סימנים לאכילה מספקת כמו תינוקות שנולדו במועד
הסימנים שאנחנו מחפשים הם: עלייה תקינה במשקל, אחרי השחרור מבית החולים 3-4 חיתולים עם צואה צהובה ונוזלית ו6-8 חיתולים עם שתן ביום. השדיים של האם צריכים להיות ללא גודש או פצעים.
8. אם יש קושי בחיבור של פג מאוחר לשד ייתכן שתוכלו להיעזר בפטמת סיליקון
פטמת הסיליקון עוזרת לתינוקות עם חולשה בשרירי הפה שנוטים להירדמות להתחבר טוב יותר לשד. השתמשו בפטמה רק בהכוונה של יועצת הנקה וחשוב מאוד לשאוב אחרי כל הנקה עם הפטמה מכיוון שהיא מקטינה את רמת הגירוי לשד ובכך את כמות החלב.
9. פג מאוחר זקוק למעקב צמוד גם אחרי השחרור
בקרו אצל הרופא לעיתים קרובות לשקילת התינוק ומעקב אחר ההתפתחות שלו. דאגו לקבל עזרה בהנקה גם בבית מכיוון שבעיות ההנקה של פגים מאוחרים נוטות להימשך כמה שבועות.
10.כדאי מאוד להשקיע את הזמן והמאמץ בביסוס ההנקה של פג מאוחר בימים הראשונים אחרי הלידה
מחקרים מראים שתינוקות שנולדו בין השבועות 34-37 וקיבלו חלב אם התפתחו טוב ומהר יותר מתינוקות שלא קיבלו חלב אם.
אני כאן בשבילך לפני ואחרי הלידה!
קצת עלי: אני מיה דובינסקי, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC באזור המרכז ובאזור השרון. אני עובדת עם קופת חולים כללית. חלק מצוות יועצות ההנקה של בית החולים איכילוב. התקשרי אלי לסיוע בהנקה אחרי הלידה: 0528600526.