מוצץ כן או לא? הקשר בין דיאטה אבולוציה ומוצץ

זקוקה לעזרה בהנקה? 

פוסטים פופולרים

עישון בהנקה או תמ"ל?

 

6 דקות קריאה

הנקה בהריון

 

5 דקות קריאה

הנקה ומחזור

 

 

8 דקות קריאה

מה יש בחלב אם?

 

6 דקות קריאה

מתכונים להגברת חלב

 

8 דקות קריאה

אתם מתלבטים האם לתת מוצץ אחרי הלידה? האם המוצץ יפגע בהנקה?

מצד אחד יש את אלו שיציעו לכם לחכות עם המוצץ בפתח הנרתיק ברגע יציאתו של התינוק ומיד לתחוב אותו אל פיו (זהירות, לא לטעות בפתח!). טיעוניהם מתבססים על החשש שאם לא יקבל התינוק את המוצץ קרוב ככל הניתן לרגע הלידה, הוא יסרב לקחת אותו ואתם לעולם לא תזכו ליהנות מיתרונותיו האינסופיים. מצד שני יש את אלו שיזהירו אתכם שנתינת מוצץ לתינוק בשלב מוקדם מדיי עלולה להרוס את הסיכוי להגיע להנקה מוצלחת ולכן כדאי לחכות לפחות שישה שבועות לפני שאתם מפגישים בין התינוק למוצץ. יש כאלו שישכנעו אתכם לוותר עליו לחלוטין, אז למי להקשיב?

הנה כמה נקודות שחשוב לדעת על מוצצים ואנשים.

 

אבולוציה, ג'ונגל, דיאטה ומוצץ

מי שניסה לעשות דיאטה בחייו בטח שם לב שהמאכלים שקשה במיוחד להימנע מהם אלו דווקא המאכלים המתוקים השומניים ומלאי הפחמימות. מדוע יש לנו משיכה מיוחדת למאכלים שהכי משמינים? למה אנחנו לא משתוקקים לעלה דשן של חסה? הסיבה נעוצה באבולוציה האנושית ובחיים בג'ונגל או בסוואנה. ברוב שנות הקיום של המין האנושי מזון לא היה כל כך זמין כפי שהוא זמין עבורנו היום. כדי להשיג מזון היה צריך לעבוד קשה. אם קוף מוצא עץ של בננות, הגוף שלו לא אומר לו "תאכל רק אחת כי זה משמין" הגוף שלו אומר לו "תאכל כמה שיותר בננות כדי לאגור אנרגיה לזמן שבו לא יהיה לך עץ בננות זמין". הגוף האנושי עובד באופן זהה. אנו מתוכנתים לרצות כמה שיותר מתוק. הגוף שלנו מפריש חומרים שמעודדים אותנו לרצות מתוק ומחזקים אותנו כשאנחנו נותנים לו מאכלים מתוקים ועתירי קלוריות. זהו מנגנון הישרדות, כיום כשהמזון נמצא בשפע סביבנו אנו לא זקוקים למנגנון הזה וברוב המקרים הוא מפריע לנו.    

אבל איך זה קשור למוצץ?

יש מנגנון הישרדות נוסף עמו אנו נולדים, מנגנון זה מתבטא באינסטינקט של התינוק להיות קרוב ככל הניתן לגוף אנושי אחר בכל רגע נתון. הקרבה הגדולה ביותר בין גוף לגוף מתרחשת בעת היניקה, לכן לתינוק שאך נולד יש דחף עז למצוץ. המציצה מרגיעה אותו ומשדרת מסרים לכל גופו שהוא בטוח. הסיבה נעוצה באבולוציה. הגוף האנושי עוד לא הסתגל לעולם המודרני. מבחינתו אנחנו בג'ונגל ובג'ונגל זה רעיון ממש רע להשאיר תינוק שוכב לבד. הגוף של התינוק לא יודע שהוא מוגן בעריסה שהוריו צבעו בעצמם עם מצעים מתוקים של שפנפנים. מבחינת הגוף חוסר תנועה מסמן רק דבר אחד- סכנה! לכן התינוק רוצה להיות כמה שיותר קרוב לגוף אנושי אחר. הוא זקוק להוריו שיניעו אותו ויגרמו לו להרגיש מוגן. המוצץ עוזר לתחושה הזו כי מבחינה אבולוציונית היניקה היא קירבה.

 

הם לא היו צריכים לקום לעבודה בבוקר

ברוב שנות האבולוציה בני האדם חיו בקבוצות עם קשרים חברתיים עמוקים וליקטו מזון לצרכי אכילה. בהפוגות מעבודת הליקוט היה זמן מנוחה לא מבוטל. המהפכה החקלאית הביאה עמה את יום העבודה המלא והמהפכה התעשייתית הביאה את המעבר לערים ולמגורים בתאים משפחתיים קטנים ומבודדים (מקורות 1-2). איך הורים שחיים לבדם בבית וצריכים לקום לעבודה בבוקר אמורים להתמודד עם תינוק שיש לו אינסטינקטים מהג'ונגל?

בקבוצות בני האדם הקדומות היו בוגרים רבים שיכלו לחלוק ביניהם את הטיפול בילדים. אם אמא עייפה או מלקטת אוכל היא יכולה להעביר את הטיפול בילדיה לנקבה אחרת בקבוצה והיא אפילו יכולה לספק את צורך היניקה של התינוק. היום זה אתם לבד מול הג'ונגל.

 

אפילו לאסקימוסים יש מוצץ דג על מקל

התרבות המערבית היא לא הראשונה שהגתה את הרעיון המבריק למצוא דרך אלטרנטיבית לספק את צורך היניקה. האסקימוסים למשל נתנו לתינוק חתיכת דג נא עם מקל שנעוץ בו. בכל רחבי אירופה נתנו עוד לפני המאה ה19 חתיכת בד עם שומן מוקשה ומסוכר או אוכל מתוק אחר קשור בתוכו על מנת שימצצו אותו. הרבה תינוקות פותרים את הצורך הזה בעצמם על ידי מציצת אצבעות.

אפשר להתייחס למוצץ בתור הציצי של שאר נשות השבט הקדום שלנו. הן כבר לא כאן בשבילנו אבל כוח ההמצאה האנושית מצא לנו פתרון אחר. תוכלו להגיד לכל מי שאומר "הוא הופך את הציצי למוצץ" – "לא, הוא דווקא הופך את המוצץ לציצי- ציצי שבט".

אז לתת או לא לתת?

המוצץ דורש מהתינוק לעשות עבודה שונה עם הפה והשפתיים מאשר היניקה מהשד. החשש של אנשי המקצוע הוא שהתינוק ילמד את עבודת הפה על המוצץ (אפילו אם נותנים אותו רק אחרי ההנקה) ויישם את העבודה הזו על השד בהנקה הבאה. עבודה לא נכונה על השד תגרום לכאב ולפציעות, פציעות יפריעו למהלך ההנקה וייווצר מעגל שיפגע בהנקה.

 

בזבוז אנרגיה יקרה מפז

לתינוק ביממות הראשונות יש יחסית מעט אנרגיה וזמן ערות קצוב, אנו לא רוצים שיבזבז את הכוח שיש לו במציצת מוצץ ובכך יגיע לשד ללא כוחות לינוק או יינק פחות ויפסיד מסך הקלוריות שהיה יכול לקבל במהלך כל יממה. נהוג להגיד שתינוק מפסיד ארוחה שלמה ביום כשנותנים לו מוצץ. היניקות שהשד מפסיד מביאות לירידה בכמות החלב

 

איך מוודאים שהמוצץ לא יפגע בהנקה

התחלנו מנקודת המוצא שמי שמציע לא לתת מוצץ מיד אחרי הלידה צודק. המחקר מראה שאכן יש חשש לבעיות בהנקה ולפגיעה בכמות החלב. לכן חשוב להבין שההמתנה לביסוס ההנקה היא החלטה נכונה. יכול להיות שיהיה קצת יותר קשה לתת את המוצץ אחרי כמה שבועות אבל חשוב מאוד לראות שההנקה עובדת טוב (התינוק עולה במשקל, אין פצעים, אין גודש, יציאות תקינות) לפני שמציגים את המוצץ לראשונה. ברגע שאתם רואים שאין קשיים בהנקה, לוקח כמה שבועות להיות בטוחים בזה,  אין מניעה להשתמש במוצץ וליהנות מיתרונותיו. יש גם הרבה מידע מחקרי שתומך בשימוש במוצץ למשל מחקרים מראים שמציצית מוצץ יכולה להיות מאוד מועילה לפגים ולעזור במניעת מוות בעריסה.

טיפים חשובים

1. מתי לא כדאי לתת מוצץ:

לפני שכמות החלב התבססה (בערך בגיל 6 שבועות)

אם לאם יש פצעים בפטמות או גודש 

אם יש חשש לגבי כמויות החלב

אם התינוק לא עולה במשקל

 

2. חשוב להגביל את הזמן שהתינוק מצוץ את המוצץ. שימוש בלתי מוגבל במוצץ עלול למנוע מהתינוק לשדר סימני רעב ולצמצם את כמות ההנקות.

 

3. ברוב המקרים כאשר תינוק מראה רצון למצוץ (מקרב את אצבעותיו לפיו למשל) הוא לא רק פועל מתוך הדחף למצוץ אלא זקוק גם למזון ולכן כדאי קודם כל להציע את השד לפני שמציעים מוצץ.

 

4. אסור לקשור את המוצץ לתינוק בכל צורה שהיא מחשש לחנק.

 

5. חשוב לוודא שהמוצץ תקין ללא קרעים על מנת למנוע חנק.

 

6. יש להימנע ממוצצים שעשויים מלטקס בגלל חשש לאלרגיה ללטקס.

 

7. חשוב לחטא ולנקות את המוצצים לעיתים קרובות (לוודא שעושים גם שטיפה במים חמימים וסבון וגם סטריליזציה).

 

8. חשוב להפסיק את השימוש במוצץ לפני גיל שלוש משום ששימוש ממושך במוצץ קשור לבעיות אורטודנטיות (מקור 3). 

אני כאן בשבילך לפני ואחרי הלידה!

קצת עלי: אני מיה דובינסקי, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC באזור המרכז ובאזור השרון. אני עובדת עם קופת חולים כללית. חלק מצוות יועצות ההנקה של בית הולים איכילוב. התקשרי אלי לקבוע פגישה: 0528600526.

מקורות:

 

1.Vázquez‐Nava F, Quezada‐Castillo JA, Oviedo‐Treviño S, et al. Association between allergic rhinitis, bottle feeding, non‐nutritive sucking habits, and malocclusion in the primary dentition. Archives of Disease in Childhood. 2006;91(10):836-840. doi:10.1136/adc.2005.088484

 

2. Ann Gibbons, 'Food For Thought: Did the First Cooked Meals Help Fuel The Dramatic Evolutionary Expansion of the Human Brain? Science 316:5831 1558-1560

 

3.Ferki A. Hassan, Demographic Archeology (New York: Academic Press1981), 196-9; Lewis Roberts Binford, Constructing Frames of Reference: An Analytical Method for Archeological Theory Building Using Hunter Gatherer and Environmental Data Sets (Berkeley: University of California press 2001).143.    

מיה דובינסקי

יועצת הנקה

טלפון: 052-8600526

  • Facebook Clean Grey