אפס הפרדה אינסוף יתרונות
אחת ההחלטות החשובות שתצטרכו לקבל לפני הלידה היא האם לבחור באפס הפרדה, ביות מלא או ביות חלקי?
ביות מלא היא שיטת אשפוז בבית החולים בה האם והתינוק שוהים יחדיו בכל שעות היממה ואילו בביות חלקי, בחלק משעות היממה התינוק נמצא בתינוקייה בהשגחת צוות האחיות. אפס הפרדה היא שם עממי לבחירתם של ההורים לא רק להישאר ליד תינוקם בכל שעות היממה אלא להיות נוכחים בכל הבדיקות הרפואיות ובעצם לא להיפרד ממנו כלל למשך כל האישפוז.
מדוע כדאי לבחור באפס הפרדה?
לביות מלא יתרונות מוכחים מדעית (שבעצם מתממשים ביתר שאת כשעושים אפס הפרדה):
במחקר שנערך על אימהות ותינוקות אשר אושפזו בביות מלא לעומת אלו שאושפזו בביות חלקי, נמצא כי האימהות בביות המלא חוו פחות בעיות בהנקה והניקו בשיעור גבוהה יותר לאחר ארבעה ימים מאשר האימהות בביות חלקי.
החלב הבשל (חלב שמגיע לאחר החלב הראשוני - הקולוסטרום) של אימהות בביות מלא מגיע מוקדם יותר מאימהות בביות חלקי.
הוכח מחקרית כי ביות מלא מוריד את הסיכוי למוות בעריסה כמו גם את הסיכוי לסיבוכים רפואיים נוספים ביילודים.
ביות מלא מגביר את שביעות הרצון של האם ביממות לאחר הלידה.
הוכח כי כאשר האם בוחרת בביות מלא הצוות הרפואי מקדיש זמן רב יותר בדאגה לאם עצמה וטיפול בצרכיה, אולי בגלל הזמן המתפנה להם מטיפול פיזי בתינוק (החלפת חיתולים הלבשה והאכלה).
"לאחר הלידה עליך לנוח"
כאשר תתייעצו עם אנשים אחרים לגבי החלטה זו ייתכן שתשמעו דעות כגון: "לאחר הלידה עליך לנוח", "מתי יתאפשר לך שוב לישון לילה שלם? נצלי את הזמן לנוח!", "אתם עוד לא יודעים כיצד לטפל בתינוק, תנו למקצוענים לעשות זאת" או "לא תוכלי לישון כי התינוקות האחרים של אימהות שאתך בחדר יבכו".
אולי עובדות אלו יעזרו לכם לענות להם:
1. אימהות לאחר לידה חוות עלייה בהורמונים מעוררים ולרוב בשעות שלאחר הלידה מרגישות התעלות והתרגשות ולכן מתקשות לישון. תהליכים אלו נועדו כדי לאפשר לאם לטפל בתינוק לאחר הלידה.
2. במחקר שבדק שעות שינה של אימהות בביות מלא וחלקי לא נמצא הבדל בזמן השינה הממוצע בין הקבוצות.
3.תינוקות בביות מלא בוכים פחות מתינוקות בביות חלקי ולכן הסיכוי שתינוק של אם אחרת בחדרך יבכה ויעיר אותך הוא קטן, אך בכל אופן מקרה כזה יכול להתרחש בין אם תבחרי בביות מלא או חלקי.
4.תינוקות בביות מלא מסדירים את מחזורי השינה והערות שלהם מוקדם יותר מתינוקות בביות חלקי ולכן יש לאם יותר זמן לנוח
5.היכולות הנדרשות לטיפול בתינוק נלמדות במהירות ובכל מקרה יהיה עליכם ללמוד דברים אלו וליישמם בתוך יום או יומיים. לא נדרשת כל הכשרה רפואית לרחיצת תינוק או להחתלה.
בתינוקייה התינוקות בוכים זמן רב וכתוצאה מכך מפספסים הזדמנויות להנקה
כיצד נוכל להסביר את העובדות הללו?
בתינוקייה שוהים תינוקות רבים, הצוות הרפואי אמנם מוכשר ויעיל, אך עליו לחלק את תשומת ליבו. לכן ברוב המקרים האם נקראת להניק כשהתינוק כבר בוכה. הבכי הוא סימן מאוחר לרעב ובשלב הבכי תינוקות רבים כבר אינם מתחברים אל השד וחוזרים לישנוניות מבלי שהתרחשה הנקה. מעגל זה דוחה את ההגעה של החלב הבשל מכיוון שהשד זקוק לגירוי של התינוק להמשך ייצור החלב.
התינוקייה מוארת בכל שעות היממה, האור הבהיר הוא זר לתינוקות שאינם מורגלים בו. המעבר לסביבה כה שונה והמחסור הפתאומי במגע קרוב של האם מוריד מהנינוחות של התינוק ומקשה עליו להסדיר את מחזורי השינה והערות שלו.
אמהות שנקראות אל התינוקייה פעמים רבות במהלך הלילה כשהתינוק כבר בוכה וההנקה פחות יעילה, ישנות פחות מאמהות שמבחינות בצורך של התינוק לינוק לפני הבכי, נענות לצרכיו במהירות וביעילות וחוזרות לישון. זאת משום שההנקה הינה יעילה יותר כאשר מניקים עם סימן הרעב הראשון. כמו כן, ייתכן שהצוות הרפואי לא יקשיב להוראותיכם וייתן לתינוק תחליפי חלב אם ומוצצים, למשל, אם קראו לאם להניק והיא מתעכבת כאשר בינתיים התינוק בוכה. נתינת תחליפי חלב בשלבים אלו מקשה על התחלת ההנקה ומעכבת את כניסת החלב.
זכרו שגם אם בחרתם בביות מלא וגילתם ששיטה זו איננה מתאימה לכם תמיד תוכלו להתחרט ולהשאיר את התינוק בתינוקייה.
אם מצבך הרפואי מאפשר זאת, ביות מלא ועוד יותר מכך, אפס הפרדה, זו הדרך הטובה ביותר לבלות את האשפוז בבית החולים לאחר הלידה.
0528600526
מיה דובינסקי יועצת הנקה
*מחקרים מדעיים רלוונטיים על יתרונות הביות המלא:
Dumas, L., Lepage, M., Bystrova, K. & Matthiesen, A., Welles-Nystrom, B. & Widstrom, A. (2013). Influence of skin-to-skin contact and rooming-in on early mother-infant interaction: a randomized controlled trial. Clinical Nursing Research
Published online before print: http://cnr.sagepub.com/content/early/2013/01/01/1054773812468316.abstract
Gubler, T., Krahenmann, F., Roos, M., Zimmermann, R. & Ochsenbein-Kolble N. (2013). Determinants of successful breastfeeding initiation in healthy term singletons: a swiss univeristy hospital observational study. Journal of Perinatal Medicine, 41(3), 331-339
Online access: http://europepmc.org/abstract/MED/23104852/reload=0;jsessionid=pucd8oy3e3QSrRgY76GO.6
Wang, H., J. & Kim, I., O. (2008). Effects of rooming-in of new mothers on breastfeeding rate. Korean Journal of Women Health Nursing, 15(1), 5-12. Online access: http://synapse.koreamed.org/DOIx.php?id=10.4069/kjwhn.2009.15.1.5&vmode=FULL
Yamauchi, Y., & Yamanouchi, I. (1990). The relationship between rooming-in/not rooming-in and breastfeeding variables
Acta Paediatrica, 79, 1017-1022. Online access: http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1651-2227.1990.tb11377.x/abstract